בניתי את זה לעצמי.
שיחה כמעט אקראית שכנעה אותי לפתח מוצר.

מנהל פרויקטים שאני מכיר הכין שתי תמונות של דשבורד עם Claude, והתכוון למסור אותן לצוות הפיתוח בתור דרישה. הפכתי אותן לפרוטוטייפ חי בחמש דקות. שלושה ימים אחר כך הוא כבר בנה לבד פרוטוטייפ מלא, והצוות שלו הבין לראשונה מה בדיוק צריך להיבנות.

אבי מונק · מייסד · עודכן אוגוסט 2026

אני כותב אפיונים למחייה כבר יותר מעשור. רוב הלקוחות שלי הם יזמים ובתי תוכנה.

תמיר, מנהל פרויקטים בבית תוכנה גדול, נהג להיעזר בי לצרכי אוטומציה. בדרך כלל סקריפט פשוט בפייתון עשה את העבודה. הרבה זמן עניתי לו אותה תשובה: ״אתה באמת לא צריך אותי, תיכנס ל-Claude ותבקש מה שאתה צריך.״

יום אחד הוא קבע איתי לעבור על זה ביחד. הוא הגיע עם צורך ספציפי, ישבנו עשר דקות, והוא מיד הבין.

יומיים אחר כך הוא שולח לי שתי תמונות שנראות כמו דשבורד של מערכת BI. הוא הכין אותן בעצמו, עם Claude — והתכוון להעביר אותן לצוות הפיתוח בתור האפיון.

לקחתי את שתי התמונות, דחפתי אותן ל-Claude וביקשתי שיעשה מזה פרוטוטייפ חי. חמש דקות וזה היה מוכן. שלחתי לתמיר.

הוא חזר המום: ״מה? איך עשית את זה?״

התשובה זהה: ביקשתי מ-Claude.

משם הוא המשיך לבד. שלושה ימים אחר כך כבר הועבר לצוות הפיתוח פרוטוטייפ מלא שהוא בנה. הם ״נפלו״. ״מדהים. עכשיו אנחנו מבינים מה בדיוק צריך.״ ההנחיה שיצאה בארגון אחרי זה: כל אפיון, מעכשיו, בדיוק ככה.

שבוע. מ״אתה ממש לא צריך אותי״
עד הנחיית הנהלה.

מה באמת קרה שם

לתמיר היה בדיוק אותו Claude שהיה לי. הוא ידע להשתמש בו. הוא אפילו כבר השתמש בו — וייצר שתי תמונות, והתכוון למסור אותן כאפיון.

הפער לא היה בכלי, וגם לא בשליטה בכלי. הוא היה בשאלה מה בכלל צריך לייצר.

תמונה של מסך,
או מסך שאפשר ללחוץ עליו.

וזה בדיוק מה שרוב האנשים שמאפיינים עושים היום, עם או בלי AI: מייצרים תיאור של המערכת — מסמך, wireframe, שקף, צילום מסך מעוצב — ומקווים שהקורא ידמיין את אותו דבר שהם דמיינו. ברוב המקרים הוא לא.

ולמה בסוף בניתי מערכת

הרגע הזה עם תמיר היה מרגש, אבל הוא גם היה טריק. טריק יפה, שעובד פעם אחת.

כשהתחלתי לעבוד ככה על אפיונים אמיתיים ללקוחות, הפער נסגר כמעט מיד — ומה שלא נסגר היה כל השאר. איזו גרסה הראיתי למי. מה בדיוק אושר, ועל ידי מי. איך שולחים את זה למישהו שאין לו חשבון בשום מקום. ואיך מייצרים מזה מסמך שהפיתוח באמת יכול לעבוד לפיו — כזה שמתאר את הגרסה שאושרה ולא משהו דומה לה.

את זה בניתי לעצמי, כי הייתי צריך את זה כדי לעבוד. ואז תמיר השתמש בזה, ואחריו עוד אנשים, והתברר שזה לא כלי אישי.

ויש עוד משהו שהסיפור לימד אותי, והוא זה שהוביל גם לסדנאות: אם מנהל פרויקטים מנוסה היה צריך עשר דקות של הדרכה כדי להגיע לזה — אז הפער אצל רוב האנשים הוא לא בכלי. הוא בשיטה. וזה משהו שאפשר ללמד.

אבי מונק · מייסד Specs-AI

הצד השני של אותו סיפור

אם הפער הוא בשיטה — אפשר ללמד אותה.

אותה שיטה, בקבוצה קטנה, על משימה אמיתית שלכם.

לסדנאות ה-AI ←

יש לכם פיצ׳ר שתקוע?

שיחה של שלושים דקות, בלי מצגת.

לתיאום שיחה