איך מאפיינים פיצ׳ר עם Specs-AI

איסוף חומרים

אפיון לא מתחיל מדף ריק. מעלים את מה שכבר קיים: הקלטה של שיחת אפיון, צילומי לוח מהישיבה, מסמך דרישות ישן, צילום מסך של המערכת הנוכחית — ומוסיפים משפט או שניים להשלמת התמונה.

צילום המסך חשוב במיוחד: הוא מה שגורם לאב-טיפוס להיראות כמו המוצר שלכם, בלי שום חיבור למערכת אמיתית.

בריף מובנה

המערכת מתמללת את ההקלטות, מחלצת רעיונות מהתמונות, ומייצרת בריף מסודר: מה הבעיה, למי זה מיועד, ציטוטים מהשיחות עם הגורם העסקי / הלקוח, שאלות פתוחות שעלו, ואילוצים שזוהו.

הבריף הוא טיוטה ראשונית לאישורכם.

שאלות והבהרות לפני שניגשים ליצור אב-טיפוס

זה השלב בו המערכת תשאל שאלות שיעזרו לכם ליצור אפיון נכון. המערכת נכתבה על גבי עשרים שנות ניסיון, והכול נכנס כ-Skills שמלווים אתכם בכל התהליך. המערכת תדאג שלא תפספסו, תאיר על נושאים שאינם סגורים בדרישה ותחייב אתכם לחשוב עוד קצת לפני שרצים קדימה. כן, לפעמים זה רק יסומן למעקב בהמשך ולפעמים תוכלו לענות מיד — אבל שום דבר לא יילך לאיבוד.

לפני שנבנה משהו, הסוכן מתשאל את הנחות היסוד: למה זה נחוץ דווקא עכשיו, מי בדיוק המשתמש, מה נשבר אם ההנחה שגויה, ואיך תדעו בעוד חצי שנה שזה הצליח. מדד הצלחה אחד הוא שדה חובה בכל פיצ׳ר, בלי קשר לגודלו.

מה שאתם לא יודעים — מסמנים כ״נשאר פתוח״. זה לא חוסם את ההמשך; זה נשמר, מסומן, ועולה שוב בשלב הבנייה.

אב-טיפוס עובד

הסוכן מציע תוכנית בנייה לפני שהוא כותב שורה. אתם משנים אותה במילים שלכם — ״תוסיף מסך ניהול״, ״הפילטר צריך להיות רב-בחירה״ — והוא בונה.

התוצר הוא הפיצ׳ר שלכם שנראה ממש אמיתי עם מידע ״מדומה״, נראה ומרגיש ממש כמו המערכת שרציתם. לא תמונות / עיצובים של מסכים מחוברים בצורה מסורבלת — הכול חי ועובד.

אישור עסקי — גם למי שאין לו חשבון

נועלים גרסה ושולחים קישור. הלקוח העסקי פותח אותו בדפדפן, לוחץ על נקודה מסוימת באב-טיפוס כדי להעיר בדיוק עליה, ומאשר או מבקש שינוי.

אין צורך בחשבון, אין התקנה, ואין כלי חדש ללמוד. לקישור יש תוקף שאתם קובעים, ואפשר לבטל אותו או להאריך אותו בכל רגע — מה שהופך אותו למתאים גם לגורם חיצוני: יועץ, רואה חשבון, ספק או לקוח.

כל שינוי / איטרציה נשמרת אוטומטית כגרסה; אתם לא מנהלים קבצים ולא רואים Git בשום שלב.

מסמכים שנגזרים מהגרסה

מהגרסה שאושרה — ורק ממנה — נוצרים המסמכים. לא ״מסמך שנכתב במקביל לאב-טיפוס״, אלא מסמך שנגזר ממנו.

ה-PRD כולל: מצב קיים ובעיה, פרסונות ובעלי עניין, קריטריוני הצלחה והנחות יסוד, דרישות ומה מחוץ לגבולות, מודל ישויות עם תרשים, סקירת פתרון, דרישות פונקציונליות ממוספרות, שלבי מימוש וסוגיות פתוחות. סיפורי המשתמש מפנים למספרי הדרישות.

הכול בעברית עם פריסה מימין לשמאל, או באנגלית, או בשתיהן — ומיוצא ל-Word, PDF או Markdown. כל גרסה חדשה נפתחת בפרק ״מה השתנה מהגרסה הקודמת״, כדי שאף אחד לא יצטרך לקרוא ארבעים עמודים פעמיים.